בלונים אדומים / בועז נוריאלי

יותר מחודש של שקט כפוי בלי כתבת בלונים מציקה ועם הרבה מאוד ליטופים לאגו ו"כן אתם יכולים יותר רק קצת ריכוז מתחת לסל ותתאמצו יותר בהגנה". חודש שנתתי לכם לחיות את החלום, לצייר ציור ללא מחק והנה עוד שניה מתפוצצים על הליגה ורק בוחרים את הקבוצה שאנחנו רוצים נגדנו בפלייאוף.

נגמרה החגיגה. חודש לא מזהיר עבר על כוחותינו עם הנשמה מפה לפה שהעברנו להרצליה, צינתור שהעברנו לגלבוע והשתלת קוצב לב לחיפה המקרטעת בסיומה החולה עומד איתן על הרגליים והפועל מחשבת מסלול מחדש ומנסה להבין איך בעונה כזו שבצמרת מכבי וירושלים נראות כמו הניקס והנטס ורק בחולון הצליחו לפצח את האטום ולבנות קבוצה של גאנרים שיכולה לקחת את כל התארים. בשקט בשקט שרדנו חודש קטסטרופה מתחת לרדאר של התקשורת שהתעסקה בבושות של הצוללת הצהובה מול נס ציונה ושל הצוללת הירושלמית מול הרצליה, אשדוד ונס ציונה. בתווך אנחנו מדגמנים שלושה הפסדים מביכים בואכה רביעי בקניון הזהב והעונה מתחילה לברוח. הנחמה היחידה היא שגם בעיטה בתחת היא צעד אחד קדימה.

התאמות. חולון אחרי 20 דקות בליגה מבינים את הטעות ומביאים את רייס. נס ציונה עם הצתה יותר מאוחרת מנחיתים את קאליף ווייט. חיפה, גלבוע, אילת, ראשל"צ עם חילופי זרים משלהם. התאמות הן חלק מהמשחק ובמקרים מסוימים גם יצילו עונה. אצלנו, בכושר ובגישה הנוכחיים אין טעם בחיזוק. אם הפסדים לא מחויבים במציאות מתקבלים בשלוות נפש ובאמפתיה אז בואו נשאיר את המצב כפי שהוא, נגנוב עוד איזה נצחון נגד ירושלים ונחגוג כאילו אין מחר. אבל יש מחר והמחר זה גלבוע, אשדוד, הרצליה ונס ציונה ושם אנחנו נופלים כל פעם מחדש.

שבת. נוסעים לראשון. מהמפגשים היותר פיקנטיים של שנות ה-90 אז כיכבו שם זרים מהסוג הזה שכבר לא מייצרים (יוג'ין בנקס) ומהזן שהיום הולך לכסף הגדול (אנדרה ספנסר). אצלנו דייויד הנדרסון, מייק גיבסון וניר רכליס האגדי. כל משחק מלחמת עולם. שנה אחר כך הבאנו את שורט ות'רדקיל ואחר כך רדנקו. לא יודע איזה כדור נתנו אז לבחור שעשה סקאוטינג אבל כדאי לברר ולקנות ממנו כמה קופסאות.

אז מה יהיה? אבי בן שימול חוזר לכושר במחזורים האחרונים ומפתיע שזה לא קרה לו בדיוק נגדנו. חוץ ממנו יש את השלישייה סיגרס-קרופורד-הולוואי שמתחילים להתחבר וכולנו תקווה שלפרנקו הפתרונות.

תחזית אופטימית: מפרקים והקורא מספר אחד פורק תסכולים של חודש בתגובה הראשונה.

תחזית פסימית: רצף של ארבעה הפסדים ומחיאות כפיים לשחקנים בסיום כי נלחמתם כמו גברים, אנחנו הפועל והקורא מספר אחד פורק תסכולים של חודש בתגובה הראשונה.

דבר אחד בטוח. שום דבר אינו בטוח.

אז בואו כולם יחד נפריח אלפי בלונים אדומים בקניון הזהב, בסופרלנד ובמכללה למנהל ונתפלל לסיבה טובה לאכול משהו בסוהו בשעה 23:00. יאללה הפועל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *