איפה הם היום: חיים זלוטיקמן

הוא אחד השחקנים המזוהים עם הפועל תל אביב, למרות שגם אנחנו הופעתנו לגלות שהוא שיחק במועדון רק שנתיים (החסיר שנה בשל פציעה). כנראה, שיש מקום גדול שמור לכאלה שהצליחו לנצח דרבי במו ידיהם. אנו מתחילים את סדרת הכתבות "איפה הם היום" עם חיים זלוטיקמן.

הגארד המוכשר,  שיחגוג בחודש הבא יום הולדת 61, גדל בהפועל חיפה ומשם עבר לחולון, הפועל שלנו, מכבי ראשל"צ, שב להפועל שלנו כדי לזכות בגביע המדינה בעונת 92/93 ופרש בגיל 38 בהפועל גבעתיים. את הסל הגדול בקריירה שלו, קלע באוסישקין בסדרת הגמר מול היריבה העירונית. היה זה משחק מספר 2 בסדרה, כשהפועל מצליחה להשוות את הסדרה ל-1:1 עם סל אדיר.

"מכבי לא היו מוכנים לזה"

"ההנהלה קיבלה את ההחלטה להשאיר את המשחק באוסישקין, שהיה מפוצץ. הכרטיסים נגמרו תוך שעה. אי אפשר היה להכניס סיכה למגרש", משחזר זלוטיקמן, "במשחק הראשון הפסדנו על כדור אחד אחרי שהשופטים דפקו אותנו. כרגיל. והפעם לא השארנו להם סיכוי". בפעם הראשונה הוא חושף, שהכדור היה אמור ללכת ללינטון טאונס, אך הוא החליט אחרת והשאיר את הניצחון בבית. "היו לנו ארבע שניות, ואי אפשר להפתיע. מה גם שכולם ידעו למי אמור ללכת הכדור. במקום למסור לו, הלכתי לכיוון קו הבסיס וזרקתי. הם לא היו מוכנים לזה".

במשך שלושה ימים חלמה הפועל על אליפות ראשונה מאז 1969, אך כשלה במשחק השלישי והמכריע.

"תקופה אינטנסיבית. עד היום אני מעורב רגשית"

זלוטיקמן הגיע למועדון בקיץ 1987, שהיה קיץ מרשים מאוד לקבוצה. הכותרות בעיתונים דיברו על מהפך אפשרי וסגל שיכול לשבור את ההגמוניה הצהובה. זלוטיקמן מספר, כי היריבות והאינטנסיביות היו משמעותיות מאוד בעיניו. "בשתי העונות שלי בהפועל הרגשתי שזהו, שהפעם אנחנו לוקחים אליפות".

עונת 87/88, כמו גם עונת 92/3 הסתיימו בסגנות, אך בהישגים מרשימים בזירה האירופית (הגעה לחצי גמר קוראץ' וגביע המדינה) שהפכו את זלוטיקמן לחלק מהמשפחה האדומה. "במשך שנים אף קבוצה לא התקרבה למכבי ואנחנו היינו שם. היה לי מזל גדול להיות שותף לקבוצות הללו. מבחינת מה שעברתי בשתי העונות הללו מבחינת התקשורת, האוהדים ורמת הכדורסל – זה כמו שמונה שנים בקבוצה אחרת", הוא מתאר, "התקופה הזו הייתה כל כך אינטנסיבית שהיא השאירה אותי מעורב רגשית לכל החיים".

"החוק הרוסי מצוין – אני בעד השחקן הישראלי"

זלוטיקמן מספר שעדיין חיידק הכדורסל בוער בו, והוא מגיע לא מעט למגרשים, בעיקר למשחקיהן של הפועל ת"א ומכבי ראשל"צ. "אני עוקב המון אחרי הפועל, גם בכדורגל. הירידה ללאומית העציבה אותי ואני מאמין שבסוף השנה הפועל תחזור לליגת העל".

בכל הנוגע לכדורסל הישראלי ולליגה, לכוכב העבר של נבחרת ישראל יש דעות מוצקות. "החוק הרוסי מצוין ומאפשר לשחקנים הישראלים לצמוח. אני מאוד נהנה לראות את רפי מנקו, תומר גינת ורביב לימונד ומקווה שהם יובילו את המועדון לישראלים. חסרה לי הזהות הישראלית בשאר הקבוצות ולכן אני לא כל כך צופה במשחקי הישראליות באירופה. ההשוואות לאירופה לא כל כך מעניינות אותי, אנחנו מדינה מיוחדת ואני לא יכול לקבל את הניסיון לפגוע בשחקן הישראלי. ההקלות במס, ריבוי הזרים והמתאזרחים שבאים והולכים לא עושים טוב לענף. הכדורסלן הישראלי צריך לקבל יותר הזדמנויות ואני בטוח שישנם עוד שחקנים פחות מוכרים שיכולים לפרוץ אך ההזדמנות נמנעת מהם".

פינת הסיפור הפיקנטי

בעונת 92/3 הפועל הציגה קו אחורי מרשים שכלל את רדנקו דובראש, דיוויד ת'רדקיל, עמוס פרישמן וזלוטיקמן עצמו. "רלף היה מאמן ענק", מעיד זלוטיקמן, "והייתה לנו קבוצה נהדרת. רציתי שישאירו את פרוויס שורט לעוד עונה אבל לא התאמצו לעשות את זה. אם היו משאירים אותו אנחנו לוקחים אליפות בהליכה, למרות שרדנקו היה גדול".

במהלך העונה, זלוטיקמן פחות ופחות מצא את מקומו, התרגז, והושעה לחודש בשל "עבירות משמעת". "לא הייתי בעייתי", הוא מספר, "רלף ביקש שמישהו יעוף מהקבוצה כדי למנוע מצב שיש שחקנים שרוצים לשחק ולא מקבלים את הדקות שלהם. החזירו לי אפילו את הקנס שקיבלתי ובסוף חגגנו כולנו גביע. החליטו שאני הבעיה והחליטו לעשות הכל כדי שאעזוב, לשמחתי זה לא קרה".

כיום מנהל זלוטיקמן סוכנות ביטוח עם שחקן העבר פיני חוזז, ושומר על קשר עם חברים רבים מהענף. "אני בקשר טוב עם החברים מהפועל, שמעון אמסלם, תומר שטיינהאור, עמוס פרישמן, גם עם האמריקאים מדי פעם וחברי ההנהלה מהעבר.

בחורף 2013, עבר זלוטיקמן אירוע בו התפוצץ עורק ראשי במהלך חופשת סקי באוסטריה. במשך שבועות רבים אושפז במצב קריטי ונלחם על חייו. היום הוא בריא לחלוטין והחלים "אין תלונות סך הכל. אני לא אחזור לשחק אבל בריא".

ומה לגבי הפועל שלנו? "אני מאוד רוצה ומאמין שהקבוצה תצליח. אין סיבה להשתגע, אלא לנסות ליצור בסיס כלכלי איתן שיקדם אותה לרמות הכי גבוהות כמו פעם. זה יקרה. הפועל הלכה על שילוב נהדר של ישראלים צעירים וזרים ותיקים וזה מצוין בעיניי. אני סומך על דני פרנקו שיידע להצעיד את המועדון קדימה. נתראה באולמנו הביתי – וקדימה הפועל!".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *