בלונים אדומים / בועז נוריאלי

שבועיים של שקט בלי שום כתבת בלונים אדומים. שבועיים של יאלה הפועל ולכל החיים אדום וצ'ט לייב עם מנקו בו עלו שאלות הרות גורל (למשל, למה נקניקיות מגיעות בחבילות של 10 ולחמניות בחבילות של 6).

שבועיים שכולם עפים על כולם עם פונפונים וכתבות צבע וכמה טוב שבאת הביתה ושלושה ניצחונות ברצף ועלינו על הגל ואנחנו בדרך הנכונה.

אז מה היה לנו?

ניצחון חוץ על ירושלים שהגיעה בלי גוף בצבע, אבל זה לא משנה כי תמיד כיף לנצח את אחותנו הקטנה וניצחון חוץ באילת שהופיעה עם שישה שחקנים אבל פעם ב 15 שנה לנצח באילת זה תמיד כיף.

פרנקו. השנה בניגוד לשנים אחרונות יש מאמן בהפועל שמורגש מקצועית לטוב ולרע. כבר התקדמות משנה שעברה שהמאמן בעיקר דאג לחימום הגזרה מול הזרים ושליחתם לכל הרוחות. יאמר לזכותו שהוא באמת מאמין בסגל שאסף ונותן לו גיבוי מלא גם כשיש רעשי רקע מהצד ויש הרבה כאלה. אבל שוב, אלה רעשי רקע ומאמן טוב צריך לדעת להתעלם ולהמשיך בדרך שלו וזה מה שפרנקו עושה. יש כבר מי שדואג לענות לנו במקומו.

איך אפשר בלי?

הווארד. אנחנו עם סגל ישראלי מצוין ונמרץ שרעב לתואר ומפתיע אותנו כל פעם מחדש, עם מקניל שמתחיל לתת קבלות ב-Money ולא ב-Garbage ומסתמן כמנהיג השקט על המגרש, עם גפני שהגיע על תקן הזר שרצינו בקיץ אבל הלך ליפן וחזר אלינו אחרי שלא התאים שם מקצועית ועם צוות על הקווים שבאמת מאמין בסגל שלו גם אם לפעמים זה נראה לנו מאוד מוזר מהצד. מאט הוא מסוג השחקנים שלא יכול להפתיע אותך. מה שראינו במשחק טרום העונה הראשון לפני הפציעה זה מה שאנחנו רואים עכשיו. אין הפתעות. ממוקם אי שם בדירוג הזרים עם 7 נק' ו 6 ריב' עם אחוזי גבינת פילדלפיה מהעונשין. אז נכון, הוא עושה הגנה ומתאים בדיוק לריבוע הזה בפרקט שפרנקו ייעד לו עוד בקיץ אבל מה לעשות שבכדי לעלות מדרגה אחת (לא כזו גבוהה) מקבוצה נחמדה שלא רוצים לפגוש בפלייאוף לקבוצה מפחידה שלא סופרת אף אחד אנחנו לא צריכים 7 ו-6, אלא עוד קליבר של 15 ו-10 ועם הזרים שאני רואה אצל קבוצות אחרות בליגה עם תקציב נמוך משלנו מסתבר שזו לא דרישה בשמיים. ולא, אני ממש לא רוצה שהוא יחטיא וכן, אני מריע לו יחד עם מנש ועודד הצלחות עם כל ריבאונד ונקודה מהעונשין. תאמינו לי שלבן שלי אני עושה חיים יותר קשים אחרי משחקים שלו בקטסל.

אז מי הבעל בית האמיתי?

לימונד. חמסה חמסה חמסה טפו טפו טפו. ח"י שיני שום ברחבי הבית, טבילה בים, שבעה גלים ולעבור בכל החדרים בדרייב אין עם צרור מרווה מיובשת. אמבט מים פושרים עם כף מלח ועשר כוסות בירה לבנה מסירה עין הרע, לטבול שבע טבילות כולל הראש להתעטף בחלוק לא לנגב לצאת לחדר שינה ולהתפלל. נסיך של אבא.

מה יהיה בשבת?

הרצליה מקום אחרון וכנראה בצדק. הבעיה עם קבוצה כזו היא שהיא באה בלי יותר מדי ציפיות. מספיק ששון דאוסון שחוזר לכושר וזליקוביץ' שמטורף עלינו יכנסו למשחק עם 3-4 שלשות בתוספת אדריאן וגרין ואנחנו יכולים להיכנס למשחק צמוד.

תחזית אופטימית: מפרקים.

תחזית מציאותית: צמוד עד הסוף והבלורית של ברגר צועקת הצילו.

אז בואו כולם יחד נפריח אלפי בלונים אדומים מהיציע הסגור בדרייב אין או אולי משער שלוש או מכל עונש קולקטיבי גאוני יותר או פחות. יאללה הפועל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *